אין כמעט מבנה שלא תמצאו בו סדק כזה או אחר. השאלה הגדולה היא: האם מדובר בסדק מבני שמסכן את היציבות או בסדק קוסמטי שפשוט מפריע לעין? ההבחנה הנכונה חוסכת כסף, זמן וכאב ראש ללקוח וגם לאדריכל או הקבלן.

–

סדקים קוסמטיים – היומיומיים והלא מסוכנים

סדקים דקים בשכבת הטיח או בצבע הם תופעה נפוצה מאוד. הם נוצרים לרוב עקב:

1. התכווצות והתפשטות של טיח ובטון בזמן הייבוש.
2. חיבור בין חומרים שונים (לדוגמה, טיח לגבס).
3. עבודה לא מוקפדת בגמר (שכבת טיח עבה מדי, חוסר רשתות חיבור).
4. חומרים לא איכותיים או עבודה לא מקצועית.

בדרך כלל סדקים כאלה אינם מצביעים על בעיה מבנית.

הטיפול בהם פשוט: סתימה בחומר גמיש, ליטוש וצביעה מחדש.

–

סדקים מבניים – האותות שדורשים עצירה

כאן אנחנו כבר נכנסים לעניין רציני יותר. סדקים רחבים, עמוקים או כאלה שנמשכים לאורך אלמנטים נושאים (קירות בטון, קורות, עמודים) עלולים להצביע על:

1. עומסים חריגים או תכנון לקוי.
2. שקיעה לא אחידה של הקרקע או היסודות.
3. חיתוך לא מתוכנן במבנה (לדוגמה פתיחת פתח בקיר נושא או בתקרה).
4. רעידות אדמה או תזוזות קרקע.

סדקים כאלה אינם "בעיה קוסמטית". הם מצריכים בדיקה על ידי מהנדס מבנים, ולעיתים גם חיזוק ותיקון קונסטרוקטיבי.

–

איך מבחינים בין השניים?

אפשר להשתמש בשלושה “חוקי אצבע” פשוטים:

1. עובי הסדק – סדק דקיק כמו שערה הוא לרוב קוסמטי. סדק שרוחבו יותר מ־2 מ"מ כבר דורש חשד.
2. מיקום – סדק בטיח באמצע קיר פנים לא נושא שונה מסדק שעובר לאורך אלמנט בטון.
3. כיוון והמשכיות – סדק בצורת "קורי עכביש" בטיח שונה מסדק ארוך, אנכי או אלכסוני שעובר ברצף דרך אלמנטים.

–

מה כדאי לאדריכלים, מעצבים וקבלנים לזכור?

תיאום מוקדם: אל תפתחו פתחים או תשנו אלמנטים בלי התייעצות עם מהנדס.

ניהול ציפיות עם הלקוח: להסביר מראש שסדקי טיח דקים יכולים להופיע כמעט בכל בית חדש.

לקרוא למהנדס בזמן: ברגע שיש ספק – מזמינים איש מקצוע לבדיקה ולא מנחשים.

–

לסיכום, סדקים במבנה הם לא סוף העולם – אבל הם כן שפה שצריך לדעת לקרוא. רובם אסתטיים בלבד, וחלק קטן מהם הוא נורת אזהרה. ההבדלה הנכונה נותנת שקט ללקוח וחוסכת זמן, כסף וכאב ראש לכל המעורבים בפרויקט.